נזקי מים ברצפת אבן כתוצאה מתשתית חצץ רטובה

מקרה שבו תשתית חצץ רטובה יצרה כתמים ונזקים ברצפת אבו טבעית. המונח חצץ מתיחס לסוגי סלעים שגודלם נע בין 57-2 מילימטר. בעצם, החצץ הוא אבנים קטנות. מרבצי חצץ בטבע נוצרו כתוצאה מתנאים אקלימיים ושחיקה של סלעים. פעילות של מי נהרות וגלי הים גורמת להפקת ערימות חצץ. החצץ הטבעי לא יכול לספק את כל הצרכים התעשייתיים לכן מייצרים היום חצץ במחצבות, בעיקר מסלעים כמו בזלת, אבן גיר או אבן חול. יש יתרון לחצץ כמצע לריצוף, לעומת חומרים אחרים: תשתית מלט עלולה להיסדק לאורך זמן; תשתית חול עלולה להיחפר על ידי נמלים שיתפשטו בכול מקום, והחול גם עלול להישטף; ואילו שימוש בחצץ שמותאם לתשתית, לא אמור לגרום לבעיות כלשהן לרצפת האבן, ובלבד שהתשתית יבשה לחלוטין כשמונחים עליה אריחי האבן.

אבן גיר היא ביוגנית ומורכבת משלדם של יצורים ימיים, בעיקר שוכני קרקעית, ששלדם מכיל ארגוניט או קלציט. ארגוניט הוא מינרל שזהה בהרכבו לקלציט, אך אינו יציב ועם הזמן הוא הופך לקלציט. משקעי אבן גיר צעירים מכילים לעתים ארגוניט שטרם השתנה לקלציט. האבן נוצרת בתנאים של ים רדוד שהופך לבוצה, ומתאדה תוך כדי גיבוש הקלציט.

נקראתי לבית אשר טיפלתי באבן שלהם לפני 10 שנים, לאחר מסיבת יומולדת של הנכד, הילדים יחד עם המפעיל ישבו על רצפת האבן וקישקשו עם טושים על ניירות וגם על רצפת האבן, בעלי הבית היו בהיסטריה וחשבו שהם לפני החלפת הריצפה.